לא יכולה לסבול
את המגע שלך בעור שלי
כשאתה רק מנסה לגעת בי,
העור שלי מתמלא בצמרמורת
ולא מאושר

קשה לי להסתכל לכיוון שלך
כשאתה מפשיט אותי בעינייך
לא יכולה לדבר איתך
יותר מכמה דקות
עד שאני משתגעת
ממך ומהשטויות שאתה פולט

לא יודעת מה בך
מוציא אותי מהשקט שלי
פעם היית כל כך חשוב לי
המשיכה שלי אלייך
הייתה כמו
של ילדה קטנה לצעצוע חדש

לא מסוגלת להקשיב יותר
לשקרים שלך
לא אוהבת אותך יותר
לא אהבתי אותך מעולם
אתה רואה,
אתה לא היחיד ששיקר ורימה
בעצם, לא רימיתי אותך
רימיתי את עצמי

לא צריכה אותך לצידי או בקרבתי,
לא הייתי צריכה אותך מעולם ,
תסביר לי אם תוכל
למה אני כל כך רעה?
למה אני מתנהגת כך?
למה המילים שיוצאות לי מן הפה
מלאות אש ובתמרות עשן?
כנראה שזה נכון
הפתגם -
הגבול בין אהבה לשנאה
דק


אני מפחדת מעצמי
וממה שאני מסוגלת לעשות
כשאני איתך
זו אני שאומרת ועושה
את כל הדברים המגעילים האלו
אבל למה
אני לא מוכרת לעצמי?

לשניר , פעם הבאה שתשאל את עצמך למה התרחקתי ממך,תקרא את השיר
הזה ותבין...