[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יול מרום
/
אהבה חוזרת

היום הריח טוב.
הלכנו לפסטיבל והיינו עם כולם. כן, זה היה לי טיפה מוזר בהתחלה
שהלכנו שנינו לבד אבל אחרי זה ראינו עוד אנשים מוכרים. אז
התחברנו אליהם...
היה נחמד... ואחרי שכולם הלכו היה יותר נחמד.
בוטן היו על הבמה. אז מה. העדפתי להיות איתו.
היינו שבעה חודשים ביחד ופתאום נפרדנו. למה זה קורה לנו שאנחנו
מתחברים מחדש? למה?
הוא שכב עליי והסתכלתי לו בעיניים. שעות. ועוד שעות. ועוד
שעות. לא יכולתי להוריד את העיניים שלי מהפרצוף המקסים הזה.
מהעיניים הנוצצות ומהעור החלק ומהלב שלי שאומר לי לקפוץ עליו.
אבל לא יכולתי... לא...
ליטפתי אותו.
לא ראיתי אף אחד מסביב. הכל היה מסביבנו חושך ורק אותו ראיתי.
כמו שמסתובבים עם מישהו מהר מהר ורק אותו רואים.
לא הייתה לזה סיבה. הלב שלי לא יכל להסביר את מה שעשיתי.
התקרבתי אליו וקירבתי אותו אליי. אמרתי לו לא להגיד כלום.
שישתוק.
הריסת מתח פוגעת בקשרים.
הרגשתי איך השפתיים שלו נוגעות בשלי.
איך החום הזה חוזר אלי. האהבה הזאת שבה מחדש.
פחדתי. כן.
הפסקתי אותו לשניה אבל זה היה סם שאי אפשר להסביר. הרגשתי
בעננים. מוזר. הרי היינו שבעה חודשים ומיצינו את הקשר עד למקום
שלא היה יותר לאן לפנות ופתאום נשיקה מרגשת אותך, איילת?!
לא יכול להיות... כן. לא הגיוני...
אבל זה היה. כמו מכה. כמו צונאמי. כמו פיגוע. כמו סופה. כמו...
כמו אהבה... ככה זה הרגיש... הרגשתי את הלב שלי פועם וגם את
שלו...
החדרתי את הלשון שלי לפה שלו וזה היה חם ונעים...
כמו ילד בן חמש שמתלהב מסוכריה ומלקק אותה עד הליקוק האחרון.
אהבתי את זה.
אבל אז...
כבר לא הייתה לי מטרה בחיים. היא נגמרה. היא אזלה. היא נפסקה.
נפסקה האהבה לאיש המקסים...
עכשיו כבר הרגשתי כמו ילד בן חמש שנגמרה לו הסוכריה והוא בוכה
על זה שהוא אכל אותה ולא נשאר לו כלום...
עכשיו חוזרים למציאות...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא שיש לי בעיה
עם זה, אבל
ג'ורג' הריסון
לא היה אמור
למות כבר?




ג'ון לנון
משועמם בגן עדן


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/8/05 3:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יול מרום

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה