ובכל זאת, גוש בגרון לא מרפה.

טינאייג'רים ארוכי שיער, צמד חנונים בטי שירטס אדומות תואמות
ונהר בוהמיות גוערות, עדר בחצאיות נכנס לתוך הבארבי, כת החרדל
או ערב קריוקי?

ריח מטרואי של גומי שרוף עומד בכניסה.
אדם מבוגר משתעל בקול, מזדרז לחפות על הרעש העצום בתנועות
מסורבלות, מתנצל על נביחה אכזרית, נוחתת לאטה צמרמורת, מדגדגת
את עמוד השדרה.

היכן הוא זוג עיניים ידידותי?
קבוצה רב גוונית מתאגדת מול הקופה, איש לא מפנה מבטו מחבריו,
עסוקים בפטפוט, מן הספסל הכל נשמע כסלט זעקות התפעלות מצבע
השיער החדש והתמוגגות על המדים השחורים.

התוכנית לא יצאה אל הפועל.

הרחובות הסריחו מביוב, המבטים שנעצו בי זרים נותרו איומים
כשהיו. 30 איש נותרו בספר הטלפונים שלי, הכלבים הנטושים יללו,
הרוח לצד המכוניות שרקה בחלפן על פני תחנת האוטובוס, המנועים
הרעישו, להזכיר כי הלילה עגום.

חמצן טהור, חמצן יבש, מזהם את הרחובות הנטושים מהמון, עובדים
זרים, עובדות ליליות וסרסוריהן, כלי רכב אקראיים מסמנים את
השטח כביתם של נמוכי החיים. מסיגי גבול בממלכת הצער. דייריה לא
נקראים בשם או עונים לכמה.

היכן הוא הספסל?