היא כל כך יפה
היא כל כך מיוחדת
היא כל כך שלי
אבל היא כל כך אחרת
היא כל כך רזה
היא כל כך גבוהה
היא כל כך אהובה
אבל מה מסתתר בתוכה...
אולי פחד ואולי שנאה
אבל מה שבטוח, לא אהבה
וכשאף אחד לא רואה היא בוכה כל כך הרבה
כמו האוקיינוס היא אומרת,
ופתאום לא מדברת...
ולפעמים אני חושבת שהיא כל כך דומה לי
כאילו הייתה אחותי המושלמת, אחותי התאומה, אחותי האוהבת
כי יש לי כל כך הרבה דברים שרציתי לומר
כי יש כל כך הרבה דברים שרציתי להצהיר
אבל לפעמים נדמה לי, שאף אחד לא מקשיב
אף אחד לא שם לב שאני כל כך אחרת
שאני כל כך שונה! שאני בעצם מסתתרת
ואולי לפעמים הם שומעים, אבל רק בשביל להשקיט את המצפון
כדי לדעת שהם בסדר, שהם ישרים
העולם הזה כל כך דפוק
הוא כל כך מטומטם
כי אף אחד לא מקשיב
אף אחד לא שם על אף אחד, אף פעם
אולי בגלל זה אני מחלקת את עצמי לשתיים
ולא נשארת מי שאני באמת
אולי בגלל זה אני כל כך עכורה
כמו הים שבמים. |
