|
שימוני בגוב אריות
הדביקו אפרכסת בסלע.
שאגתי הלא תבא עדיכם
וחרדתם על מרבצכם.
שאוג אשאג נהום
מתהומות שאול ליבי.
תגווע שאגתי בלועי
אכרע ארבץ ככלב.
נשמע הקול בגוב
"היה כלב, וכלב ימות"
מאוד יתמהו הכפירים
על שאגתו אריות.
כגאון תפארתם יקומו
רעמתם נחושת עשות.
מלתעותיהם יפהקו שן
יחד חברו אדירים.
צעדם מדוד וקרב
עיניהם חכמה ועורמה.
בפז הליכותיהם סובבוני
מי כרע ככלב.
צמצמתי דמותי אפס
ובעוז קמתי מכרוע.
כלימה נוראה אחזתני
נוכח נשפתי סומר.
עמד מולי שקט ובוטח
מלך חיות עולם.
רעמתו הזהיבה פניי
מקירבו נשמה נשמתי.
סב המלך ימין ושמאל
סרו כפירים מעלינו.
צעד בצד צעד
ליוויתי מלך הולך.
מי ידע מילין אפס קודשין
סוד שיח אריה-אלוף לכלב.
קומה אחת הלכנו. מעיי מעיו.
ובגוב ישאגו כפירים כאריות. |
|
|
יש סיבה שמוצצים
אותי ולא אצבע.
אני שמנמן
וחמוד.
אגודל, הגודל לא
קובע |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.