שיר קטן על חברה שלי... בעצם מישהי שחשבתי שהיא חברה שלי...
התכבדו
מה שהיה לא יחזור עוד,
ומה שנשאר לך זה בעצם כבר כלום.
אין לך הערכה לאנשים שאת אוהבת,
בסוף תגמרי לבד, לגמרי לבד.
כי יש לך
חורים בידיים,
ואת לא דופקת חשבון.
לא, אפילו לא לי,
ויש לך
חורים בידיים,
יום יבוא ותוכלי להתנסות,
ברגשות שיש לי עכשיו,
כלפייך... לא אנ'לא כועסת,
רק מתאכזבת,
כל פעם מחדש.
מעניין איך זה,
שאין רגשות,
שאין גם תחושות,
תגידי, איך זה להיות אטומה?
הכל אינטרסים,
ואין חששות,
את זורמת, נותנת,
תפנימי עד עוד קטנה...
כי יש לך,
חורים בידיים,
ואת לא דופקת חשבון,
לא את לא...
את בטוחה שהעולם מקום בטוח,
אולי תעשי מעמך עבודה,
ככה תרוויחי איזו פרוטה.
סיגריה בפה כבר אין לך,
אך המחשוף לעולם ישאר.
סיגנון כבר אין לך, הוא נאבד,
עם הזמן וזה מה שיש לך...
תאמרי לי שלום בעתיד,
אולי גם תודה,
למרות שאת אבודה... |