|
בסוף היום
נסגרת דלת,
מוסט וילון
מוגף חלום
אחרון.
טובעת כשמש
בים יגונה
צופה ומיחלת
למילות נחמה
וסהר התקוות
מתמלא והולך
צללית ארוכה
את עצמה חובקת
ואתה לא יודע
שהיתה כאן
וכילתה יומה
ואוכלה.
|
|
|
אני נרגש, מאוד
רוצה להודות
בהזדמנות זו לכל
אלפי הקוראים
שטרחו קראו
והקדישו מזמנם
לקרוא את
היצירות שלי
ונתנו את
ביקורתם
וסתם בדרך אגב
לכל אותם אלא
שטענו כי הם
רוצים לפגוש את
אחותי או אמא
שלי בכדאי
להראות לי מה הם
חושבים בדיוק אז
סתם שתדעו אני
מספיק בוגר
לעמוד בפני כל
ביקורת...
גולנצ'יק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.