[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שב לול
/
פנטזיות זהובות

לא משנה איך תסובבו את זה, בעיניי החלק הכי טוב במערכת יחסים
זה הסקס. בלי סקס טוב, שום דבר לא טוב ואם הסקס מצוין, כל שאר
הדברים מתגמדים לעומתו. ככה זה אצלי מהיום שגיליתי את המשמעות
האמיתית לחיי או לפחות את הסיבה העיקרית שאני קמה עבורה בבוקר
ולפעמים גם באמצע הלילה.

שלא תחשבו שלהיות נימפומנית (כן, כן, אני יודעת בדיוק מה אני)
זה דבר פשוט. זה לא. בלי פרטנר מתאים זה לא שווה שום דבר ואת
זה יכול לספר לכם כל ראש ממשלה שהיה כאן בעשר שנים האחרונות.
וגם לעשות את זה לבד זה פשוט לא זה. לא קרוב אפילו.

לי יש מזל שיש לי את ציקל'ה. קוראים לו צבי אבל איך אפשר לקרוא
'צבי' למישהו שגומר לך על הפנים?. בגלל זה, זה עבר להיות צביקה
ואז צביקל'ה ומתישהו נעלמה לה גם ה- ב'. בחור חמוד, נראה קצת
חנאן, אני מודה, במיוחד כשהוא שם את משקפי הקריאה שלו. אבל אל
תטעו! לציקל'ה שלי יש נתונים שיש רק ליחידי סגולה ומזמן,
כשיועצת המין בבית הספר הסבירה לנו שרק נשים יכולות להגיע
לאורגזמות מכופלות ולעשות את זה ברציפות כמה פעמים בלילה, זה
רק בגלל שהמדע בכלל לא בדק אף פעם אנשים כמו ציקל'ה. ולחשוב
שבזמן שהכרנו הוא עוד היה בתול.

כמעט שנתיים אנחנו יוצאים, ציקל'ה ואני. אוהבים אחד את השני
מאוד, אבל יותר מכל אנחנו אוהבים לשכב אחד עם השני. כמה שיותר
פעמים ובדרכים הכי מגוונות שיש. אני חושבת שאחרי שנתיים ניסינו
כבר כמעט את הכל. ויברטורים כפולים, קונדומים זוהרים, אזיקים
ורודים מפרווה, ביריות סקסיות, שוטים, מקלות, אבנים. מה לא.
אפילו קנינו שבעה ספרים מחו"ל רק בשביל לבדוק שאולי יש תנוחה
שעדיין לא ניסינו (ובקושי מצאנו). בחנות אביזרי המין של התחנה
הישנה יש לנו כרטיס חבר והנחה קבועה של הקונה המתמיד. פעם אחת,
אחרי שציקל'ה התעקש ממש, אפילו הסכמתי להביא חברה טובה שלי
למנז' א-טרואה.
ככה אני, הולכת עם האהבה שלי עד הסוף.

לפני שבוע חברה טובה אחרת באה וסיפרה לי על משהו חדש. זה נקרא
אדונים ומשרתים. היא לא פירטה הרבה ואמרה שראתה רק כתבה בעיתון
שיש אנשים עם סטיות שרוצים להיות עבדי מין של אנשים אחרים והם
מוכנים לעשות הכל. גיחכתי לעצמי ואמרתי לה שאני וציקל'ה היינו
בקטע הזה מזמן וזה כבר פאסה. ציקל'ה היה שם מסכה שחורה ושרשרת
של קוצים מפלדה סביב הראש וכשהייתי קושרת אותו בשרשרת ברזל הוא
היה נראה כזה מאמי שהייתי כמעט גומרת רק מלהביט בו. והיו גם
פעמים שאח"כ היינו גם מתחלפים. היא המשיכה לספר לי שזה הולך
אפילו יותר רחוק מזה, שמדובר על השפלות של ממש כמו לאכול
מהריצפה לשכב עם אנשים זרים בזמן שצופים בהם ואפילו, ואת זה
היא לחשה, "להשתין להם בפה".

וואו, אני לא יכולה להסביר לכם איזו צמרמורת עברה לי בגוף
באותו רגע. להשתין בפה עוד אף פעם לא ניסינו וזה היה בדיוק מה
שהתחשק לי באותו רגע. רצתי ישר הביתה בהזדמנות הראשונה שהייתה
לי וישבתי שעה על האסלה, מדמיינת את הפה של ציקל'ה מתחתי. זה
ריגש אותי בצורה שלא תתואר עד כדי כך שגמרתי פעמיים בשירותים,
לא יכולתי לחכות עד שציקל'ה יחזור הביתה.

ואחרי שחזר, לא עברו יותר מעשר דקות עד שהוא ואני היינו על
המיטה בתנוחה אופיינית וכשגמרנו שמתי את הראש שלי עליו ואמרתי
לו שאני רוצה לנסות משהו חדש. ציקל'ה היה כמובן מאוד סקרן, הוא
תמיד שיתף איתי פעולה.
"יש מכשיר חדש?", שאל אותי בהתלהבות.
"לא, זה משהו אחר"
"תנוחה חדשה שעוד לא ניסינו?"
"לא בדיוק"
"אז מה זה?", ציקל'ה היה נשמע קצר רוח.
"אני רוצה להשתין לך בפה", אמרתי לו בצורה הכי פשוטה שאפשר.
"לא בא בחשבון", סרב נחרצות ואני הופתעתי. ציקל'ה אף פעם לא
סירב לי.
"למה לא?"
"כי זה מגעיל!!!", הוא עשה פרצוף מעוות. כמעט נעלבתי.
"אבל עשינו הרבה דברים ואף אחד מהם לא היה מגעיל".
"כן. זה מגעיל. אני לא מוכן!"
"מה מגעיל אותך?", ניסיתי להבין.
"אני לא מוכן שישתינו לי בפה". אמר בכעס.
"זה לא יותר מגעיל מלרדת לי כשאני במחזור!", רציתי להישמע
כועסת כמוהו.
"זה כן ואולי הגיע הזמן שנשים גבול למה שאנחנו עושים"
עשיתי "הייייי" כזה של תדהמה, כששואבים את האויר פנימה ואמרתי
"אתה לא אוהב אותי יותר!". החזקתי את עצמי לא לבכות. ציקל'ה לא
אהב לראות אנשים בוכים.
"אני אוהב אותך. אני רק חושב שצריך לשים באיזשהו מקום את
הגבול", הוא נרגע קצת.
"אתה לא אוהב אותי. זה בגלל שאתה לא אוהב אותי!".
"זה לא קשור, אני פשוט חושב שאי אפשר לעשות הכל", הוא הדגיש את
ה'הכל'.
"אני חושבת שזה בגלל שאתה כבר לא אוהב אותי כמו פעם", המשכתי
לדבוק בטקטיקה הישנה.
"ומה יהיה הלאה? מחר תרצי שנעשה את זה עם חיות או במקומות כמו
בתי קברות ואני לא מוכן".
תמיד חשבתי שציקל'ה יהיה מוכן ללכת עבורי עד הסוף ולעשות הכל
למעני ובאותו יום הוא פשוט הפתיע אותי לרעה, כבר התחלתי באמת
לחשוב שאולי הוא לא אוהב אותי כמו פעם בגלל שהיחסים בינינו
הופכים להיות שגרתיים. רציתי להגיד עוד משהו ובמקום זה התחלתי
לבכות.
ציקל'ה לא היה מסוגל לראות אותי בוכה ובדרך כלל הוא היה
מתעצבן. הפעם הוא ניגש אליי וחיבק אותי ואמר לי שאם זה כזה
חשוב לי אז הוא מוכן לנסות את זה פעם אחת.
זה עשה לי נורא טוב בפנים, אבל המשכתי לבכות עוד דקה או שתיים
אחר כך, כי לא רציתי שיחשוב שזה יילך לו בכזו קלות.





תיכננתי את הכל לפרטי פרטים. המקום שנבחר היה גן ציבורי שהיה
שומם יחסית בימי שישי בשעות הערב המוקדמות ועדיין היה חשוך
מספיק. רציתי לעשות את זה בבית על המיטה, אבל ציקל'ה התנגד
בתוקף וגם אני חשבתי על זה שאח"כ אני אצטרך לנקות את הכל
והסכמתי איתו. באותו יום שתיתי הרבה דיאט קולה וקצת תה ואפילו
הכנתי מראש בקבוק מים מינרלים, ליתר ביטחון. זו הייתה יכולה
להיות פאדיחה איומה אם הייתי רוצה לעשות פיפי ושום דבר לא היה
יוצא. לבשתי חצאית מיני קצרה, כזו שאפשר להרים בקלות ומתחת לא
לבשתי כלום. ציקל'ה עוד עשה קולות אחרונים של חרטה, אבל זה לא
עזר לו. יצאנו ברגל לכיוון הגן הציבורי.

כל הדרך לשם לא דיברנו ואני רק חשבתי איך תהיה ההרגשה הזו שאני
אשתין לתוך הפה של מישהו ואיך זו התחושה שזרם חם של נוזל גוף
מציף לך את הפה. לא יכולתי לדמיין את ההרגשה, זה לא היה דומה
לשום דבר אחר שניסיתי בחיים שלי ושמחתי שזה עדיין ריגש אותי
באותו רגע לא פחות מהיום שבו שמעתי על הרעיון לראשונה. כבר
נורא ציפיתי לכך. בכל אותו יום השתדלתי להתאפק וכבר התחיל
ללחוץ לי קצת למטה, זו הייתה עוד דאגה שיכולתי להוריד לי
מהראש.

הגענו לגן ובחרנו מקום חשוך, מאחורי אחד השיחים הגבוהים שם.
ציקל'ה נשכב בחוסר חשק על האדמה ולא הוציא מילה מהפה. אני באתי
ונעמדתי מעליו. הרמתי את החצאית הכי גבוה שיכולתי ופיסקתי את
הרגליים לצידי הראש שלו. שאלתי אותו אם הוא מוכן והוא פתח את
הפה, השמיע קול עמום והנהן. הרגשתי את הפיפי עומד לי ממש בקצה
והחזקתי אותו טוב, לא הייתי מוכנה שתצא טיפה אחת בלי שאני
אכוון כמו שצריך. התכופפתי עוד קצת למטה, לכיוון הפה של
ציקל'ה. כשהרגשתי שננעלתי על המטרה נתתי לנוזל הזהוב שאצרתי
בגוף שלי כל אותו יום לצאת בזרם חזק.

באותה שניה ממש ציקל'ה נשבר וסובב במהירות את הראש לפני שטיפה
אחת הספיקה לגעת בלשון שלו.

אני התחלתי להרגיש איך הטיפות של הדמעות לוחצות לי על העין,
בדיוק כמו שלפני שניה היה לי לחץ על השלפוחית.

התאפקתי לא לפרוץ בבכי, למרות שידעתי שציקל'ה כבר לא אוהב אותי
יותר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
היום נשבר לשלי,
היא באה ואמרה
לי: או שאני
מוצצת לך או
שאני הולכת לאמא
שלי חזרה.
מה אני אגיד
לכם, דילמה.



החבר של שלי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/9/01 8:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שב לול

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה