עדן פרי / ילדה שהיא צב |
בתוך חדר כחול ועמום,
אמרתי אוהבת,
אמרתי רוצה,
ידעתי בלב שאני לא מרוצה.
בלילות שחורים לא נרדמתי,
כי ידעתי שלא סיימתי,
זהו סוף לא סופי.
וככה, עם תרמיל על הגב,
ילדה שהיא צב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|