[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אדמת העיגול האפורה
מלטפת עכשיו את גופך.
תולע ושרץ
סופחים את בשרך החולה.
עורך הרזה הכבוש
התלוי
עוד חי בי
עוד לא נעלם.

המיית קולך היא צלצולי אוזניי
לאחר הקרב.

הצינורות והחורים
פסקו לקול התשואות.
כולם הריעו לך גיבורי
כולם חגגו כשעלית בשקט
אציל שכמוך.

הכאב הנורא שהפך לשגרה
יום יום לקום
להסתכל על עצמך
ולהתייסר. להתחרפן.
ואין אונים באיש.
הפכת לבשר תלוי ספוג סרטן
יותר מדי חורים היו בך.
עכשיו פסק כאבך
עכשיו אתה נח
ורק בנו מכרסם הכאב
על חסרונך הנורא.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חבר שלי ששמו
שמור במערכת
חירבן פעם בביצה
מלאת יתושים
בקליפורניה
(בטיול משפחתי)
ולאחר שסיים
לשלשל את
הקוורטר-פאונדר
עם הצ'יפס
המוגדל הוא ספר
71 (!) עקיצות
ברדיוס של
שלושים סנטים
מהרקטום.



מתוך "1001
סיפורי חרא" מאת
הנזיר מטליסמן


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/8/05 8:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שירה צור

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה