יום אחד בגן עדן חווה קראה לאלוהים.
"אלוהים, יש לי בעיה!!!"
"מה הבעיה חווה?" שאל אלוהים.
"אלוהים, אני יודעת שיצרת אותי וסיפקת לי את הגן הנפלא הזה ואת
החיות המדהימות האלה, ואת הנחש המצחיק בטירוף, אבל אני פשוט לא
מאושרת."
"אבל מדוע חווה?" הדהד קול האלוהים.
"אלוהים, אני בודדה, ובא לי להקיא מתפוחים".
"טוב חווה, אז ככה, יש לי פתרון בשבילך. אני אברא אדם רק
בשבילך".
"אבל מה זה אדם אלוהים?"
"האדם יהיה יצור עם חסרונות, והרבה תכונות רעות. הוא ישקר,
ירמה, יהיה שחצן ורברבן. הוא יעשה לך צרות, אבל, הוא יהיה גדות
יותר, מהיר יותר, ויאהב לצוד ולהרוג דברים. כשהוא יהיה חרמן,
הוא יראה מטופש, אבל מאחר והתלוננת, אני אברא אותו באופן כזה
שהוא יספק את תאוותיך וצרכיך הגופניים. הוא יהיה חסר דעת,
ויתעסק בדברים ילדותיים כמו לריב ולבעוט בכדור. הוא לא יהיה
נבון, אז הוא יצטרך את עצתך בשביל לחשוב כמו שצריך."
"נשמע נהדר אלוהים," אמרה חווה תוך הרמת גבה אירונית.
"היפה הקטצ'????"
"טוב נו... את יכולה לקבל אותו רק בתנאי אחד."
"ומהו אולוהים?"
"כמו שאמרתי הוא יהיה גאה, שחצן, ויעריך את עצמו...
כך שאת תצטרכי לתת לו להאמין שבראתי אותו קודם...
אז רק תזכרי את הסוד הקטן שלנו...
אישה לאישה...!!!"