כטל רענן שמשה הזיוה;
רוח של שלום על כנפיה נשאה.
אך את השלטון חפץ אלי-קרב,
הרטינה;
כמשחית, קם עליה בסערה.
כבר קרוב לשנה בכלאה היא מתייסרת.
עננת האשמות סרק מעליה רובץ.
אך אל נאבד תקווה,
כי הקערה על פיה תתהפך עוד;
והעם עיניו יפקח.
רודפי השלום עד חורמה לא יינגשו עוד.
שנאה ומדון בין העמים לטמיון יירדו.
שחר האחווה וקירוב הלבבות,
בשלהבת הפריחה יפציע.
על אנשים כמו טלי,
עתיד העולם יושתת! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.