|
נערה שחורה יושבת
בספסל הראשון
ליד החלון
במאסף הבינעירוני.
ובעבורה - זהו פך השמן הלילי
נכנסים, נכנסים - ואינו מתמלא
היא אינה מסבה מבטה
אל המצטופפים בירכתיים,
אדוות אורות הדרך על פניהם.
הם המותירים את המושב שלצידה
מיותם מתחושת שייכות. |
|
על ארבע, לא, על
ארבע אמרתי,
אמרתי על ארבע,
יופי, פה
גדול...
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.