|
נערה שחורה יושבת
בספסל הראשון
ליד החלון
במאסף הבינעירוני.
ובעבורה - זהו פך השמן הלילי
נכנסים, נכנסים - ואינו מתמלא
היא אינה מסבה מבטה
אל המצטופפים בירכתיים,
אדוות אורות הדרך על פניהם.
הם המותירים את המושב שלצידה
מיותם מתחושת שייכות. |
|
|
יצא לי ולאחותי,
שירה, לפגוש את
אלוהים
בסיטואציה
אינטימית. זה לא
היה בכנסיה,
במסגד או בבית
כנסת. דווקא
אצלו בבית. מאז
התחלתי להאמין
מיכלי המירה את
דתה, ומאז היא
נהנית יותר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.