|
הוא חיבר את הפתק לאבן וזרק לה למרפסת
התיישב על המדרכה וחיכה
עד שתצא אליו
היא פתחה את דלת המרפסת בלילה קר
ונשמה את רוח הלילה שאהבה כל כך
היא הרימה את האבן ופתחה את הפתק
"אני אוהב אותך"
היה רשום בכתב יד עגול בעט כחול
היא הביטה למטה וראתה אותו יושב
היא הסתכלה עליו
וידעה שהפעם הוא שלה באמת. |
|
|
בית שמש של
זהב,
ושל נחושת ושל
אור
(עוד שיר שלא
נבחר להיות
המנון העיר בית
שמש וזה עוד
לפני שהתדיינו
אם עיר כמו בית
שמש צריכה שיהיה
לה המנון). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.