כבר לא יכולה שום דבר לשכוח
ולא רואה אף סיבה לסלוח.
מוחקת מיד כל דבר שנכתב
המוזה שלי נמחקת בידי השרב.
השירים שלי הופכים לסתם דייסה, עיסה
בלי טעם, בלי ריח, לא דורשים נגיסה
לאן נעלם הכישרון? לאיפה הדמיון ברח?
הלב שלי יבש והראש - מסרב להיפתח.
אני לא רוצה להגיע למצב הזה, הנורא
לא רוצה לכתוב כדי לצאת ידי חובה.
הרי אף אחד לא מכריח אותי, אז אולי
אוותר על החריזות עד שיגיע החורף, ודי?
כי מה שאני לא עושה, על כל הנושאים
אני לא יכולה לרשום יותר משני בתים
זה אפילו לא עניין של "אוף"יות יתר
כנראה פשוט עדיף שאחזור באוקטובר.
4.7.05
אין שום טעם לנסות בכוח. נראה לי שעדיף שאצא לקצת חופש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.