מה חיפשתי כשקילפתי לעצמי את הפנים, מה קיוויתי למצוא
לא ידעתי לאן אני הולכת ובעיקר מאין אני באה
מה חיפשתי כשקילפתי את הנשמה, לא ידעתי מה יש שם
בתיבה הכי סגורה הכי אטומה, קופסת המתים שאני יצרתי,
כמו מפלצת שלא מוצאת מנוחה, מקלפת, מנסה את המנעול שהיא מצאה
זרוק על הרצפה,
מתבוסס בדמו של האדם זאב איתו לא יכולתי להתמודד עוד,
אותו השלכתי בחוסר אונים,
מביטה בראשו המרוצץ, בחור ההולך וגדל ובדם החם הניגר ממנו כמי
מעיין הנשפך ביום קייצי,
כמה רציתי לטעום ממנו
אך נשמתי ממני פרחה, ומצאתי עצמי מביטה בדמי, הנשפך לעבר התעלה
הפתוחה. |
