יש לי כמעט הכל חוץ מאהבה,
ונדמה לי שכל מה שאני צריך זה אהבה.
איך אפשר למצוא בחורה,
כשאתה עצוב מהבדידות?
נראה שבכל מקום הניחו מלכודות.
ואני נשאר חסר ניסיון, יבש,
מרגיש כמו האיש הכי מכוער והכי טיפש בכל מקום.

מה הטעם לשמוע מוזיקה,
לקרוא ספרים, לעבוד?
רואה באוטובוס הביתה זוג,
סתם ילדים מתלהבים,
והיא שוכבת עם הראש על הרגליים שלו.
זה עושה אותי מר מקנאה,
למרות שאני רוצה לראות את היופי שברור שיש בזה.

אני מנסה להסתיר את כל העובדות
שעלולות לחשוף את מצבי.
כל פעם שאני נקשר למישהי
אני מבולבל וכתוצאה מזה גם עצוב.
בטח יש עוד אנשים שמרגישים ככה,
אבל בטח גם הם חושבים כמוני,
שלחלוק את הרגשות האלו לא ממש עוזר באיזו שהיא צורה.