לא בידך, כשאני עומדת מעל הגשר הזה, אל תחזיק אותי. לא בראשך
ולא בגופך ולא מההגיון האומר "תציל אותה". אל תאחוז בי בידך,
כי הלב אומר לך,
ואל תעזוב.

לא בנפשך, כשאני שוכבת לצדך דומעת, אל תבין אותי. לא בראשך,
אולי קצת בחום גופך ולא מההגיון האומר "מסכנה". בנפשך אל תבין
אותי כי אתה אוהב,
ואל תפסיק.

ולא בראשך, כשאני עוזבת ואני כואבת עוד שניה, אל תקבל אותי. לא
בנפש מתנשאת ולא בלב של רחמים, ולא מההגיון האומר "אולי היא
צודקת". בראשך, אל תקבל אותי כי אתה יודע,
ואל תניח לי.

בלבך, רק תזכר בי כשאתה מחייך. רק תתגעגע כשאינני לצדך. בידך,
רק תיגע. תחבק אותי כשקר ותלטף כשעצוב. רק תקנה לי צעצוע שיהיה
שם במקומך כשאינך יכול. בנפשך, רק תקשיב. תרגיש אותי ותכיר.
בראשך, רק תדע.
בלבך, רק תאהב.