|
כמו אין קל
מלכלוא את נפשי הדוממת
בין שורות הברזל
כמו מולי שאון רחוב
בהמון מתגבר. בידי העוקמת
דיו סכין מתפתל
זעמי הנחנק בעצמי הנמחק
לכל אות
כהולך אל הטבח
לו אמצא ממרחק
שעת שלווה דוממה
לבינות ברזלי תהא רווח. |
|
|
אם חושבים שמה
שאני אומרת נגנב
מהשער האחורי
כנראה שאני
יודעת להתבטא
מיכלי מרוצה
מהגיגיה, ורוצה
לכתוב ל"העיר"
כשהיא תהיה
גדולה (זה
ההמשך) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.