|
מילים - היינריך זאדלר, לחן - טל וייסמן ולירן שפיר
מראה אחת קטנה
ודי במבט לראות שרע פה
מבעד לבועה
השקט המשותק נסדק לו
זה הזמן להפנים
ולא לחכות
אי אפשר להבין
ולא לשנות
אם בסוף לא מתים
מותר לנסות
ואולי להקשיב
מתחת לשולחן
הנשק האלוהי נמכר
אם לא יבוא ההר
מה נשאר
זה הזמן להכיר
לטעות ולתהות
מי אתה, מי אני
מי רע, מי הטוב
אם בסוף לא מתים
מותר לנסות
ואולי להקשיב
בין עבר ועתיד
לרגש אין סוף
מי היה כאן תמיד
ומה בר חלוף
על רכבת שדים
כדאי לעקוף
ואולי להמשיך
|
|
|
בא אלי ההוא,
נו, הקופירייטר
של אלוהים, אומר
לי, לא כל אחת
שיודעת למצוץ
היא קוסית ולא
כל קוסית היא
דוגמנית. אז
פתחתי את החולצה
והראתי לו אותם,
שידע עם מה יש
לו עסק
מיכלי בוידוי
מרגש, ועל זה
הקופירייטר של
אלוהים תמיד אמר
- רק תשחק להן
על הרגשי, כבר
תקבל את העולם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.