איוב כהן / אימא |
אינני זוכר את ימי ינקותי
רחוקים הם ממני
שנות אור
גם אימי שילדה וחיתלה
וגידלה
הלכה, ולא תחזור.
גם אם אימא הולכת
לבית עולמה
ויובל של שנים
יעבור
יש דברים חקוקים
בתוך זיכרונך
שעד יום אחרון
עוד תזכור.
אימא, זה לא רק
הורה שילד
זה גם יד חמה
ומלטפת
זה חיבוק מגונן
שאתה בו נצמד
ונסגר, בתוך
מעטפת.
אימא, זה חום
שמקרין
אהבה
אימא, זה כותל דמעות
היא זו שיודעת
הרהורים שבלב
ורק לה, אפשר
לגלות.
אימא, זה רצף
לאורך שנים
של תמיכה בשמחה
וכאב
אימא הולכת
לצד השני
זה חור, שנפער לו
בלב.
וזה כואב...
ספטמבר 2001
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|