[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועה פאר
/
צחוק הגורל

קבעתי להיפגש עם גני, בקניון אחרי הטסט שלי, אז באתי לשם, עם
ראשי באדמה, חשבתי שאני מאחר או משהו כזה, אבל האידיוט כמובן
חייב לאחר. ישבתי על יד שולחן ולבסוף, אחרי שהמלצרית המכוערת
הציקה לי לפחות עשר פעמים, הסכמתי להזמין מילקשייק למרות
שישבתי סתם כדי לחכות, והיא כנראה טיפשה מידי כדי להבין את זה.
פתאום צלצל לי הפלאפון, ראיתי שזה גני "איפה אתה, מפגר?" שאל
אותי ישירות גני "אני למטה בבית קפה" עניתי בחוסר שקט "טוב,
אני יורד" אמר וניתק. המלצרית המכוערת חזרה עם המילקשייק שלי
וכמובן שלא שכחה לשפוך עליי חלק ממנו וגם להתנצל בקולה העכברי,
כאילו שזה יעזור משהו. ניקיתי עם איזה מפית את הלכלוכים מהנוזל
ואז גני הגיע והתיישב מולי "למה דווקא כאן, התיישבת לי?"
התלונן כהרגלו "סתם ישבתי לחכות, וההיא לחצה עליי שאזמין משהו"
גני בהה בי, שותה את המילקשייק וקרא לאותה מלצרית מכוערת
"תביאי לי אותו דבר" ביקש והיא הנהנה בראשה הדלעתי והתחפפה.
"אז איך היה הטסט?!" שאל לאחר מכן בקול גדול ואני השפלתי את
עיניי ונאנחתי "ידעתי!! חה חה, חה! ידעתי שיתחרבן לך!!!" הבטתי
בו בכעס "תודה באמת..." מלמלתי לעברו. והוא המשיך לגחך בצחוקו
המרושע "איזה מן אהבל לא עובר טסט מספר שלוש עשרה?!" המשיך
בבדיחה המתרוצצת "אולי תסתום כבר, את הפה שלך?" אמרתי אליו
בכעס. אז המלצרית המכוערת הגיעה שוב, ומה היא לא עשתה עם לשפוך
עליי חצי מהמילקשייק של גני המפגר ובעוד שהמטומטמת ההיא התנצלה
שוב בקולה המאוס, גם גני נקרע לחלקיקים אדומים ובוערים על
הרצפה מרוב צחוק "אה יה יי! זה הדבר הכי מצחיק שקרה לי בחיים!"
אמר בקושי והצביע עליי. פתאום שמתי לב שאנשים התחילו להתגודד
סביבנו ולהביט, וחלק מהם, גם נדבקו בצחוקו של גני הגועלי הזה
"טוב חבר'יה" אמר לבסוף גני "ההופעה נגמרה, הורו לי מלמעלה
להפסיק את המסיבה" פנה לעבר האנשים שמסביב וכשהם הסתלקו סוף,
סוף גני ישב לשתות את שארית המילקשייק שנותר לו, כשהוא שותה את
זה, כמעט בשלוק אחד. "יש לזה טעם קצת חריף" אמר לאחר מכן
"כאילו מישהו שם לי משהו בפנים" הוסיף ואמר ואני משכתי בכתפי
בעלבון, כאילו הוא מנסה בנוסף לכל, גם להאשים אותי. "אתה לא
יודע, איזה תענוג זה לעבור טסט ראשון. הדבר הכי מושלם בעולם"
אמר וניפח את חזו הג'ינג'י. פתאום הגיעה שוב המלצרית המכוערת
עם איזו צנצנת בידה "בערב אנחנו מדליקים פה נרות" הסבירה כאילו
מישהו אשכרה ביקש ממנה "אפשר לא להשאיר לך טיפ?" שאל גני
בארסיות. היא הביטה בנו כנעלבת והלכה במהרה, בלי אפילו להדליק
את הנר. גני חייך לעברי, חיוך רחב והוציא מכיסו מצית גדולה
והבעיר את הנר כולו "תראה איזה יופי" העיר את תשומת ליבי "האש
צפה על המים, כאילו" שנינו בהינו בלהבה שהתנגנה לה בתוך הצנצנת
ופתאום, הוא לפת את הצנצנת בידיו ושאב לתוכו את הנר ואת הנוזל
שתחתיו. הייתי כולי בהלם והוא תירץ "אני קצת רעב" ואז גיהק,
כשפיסת אש נפלטה מפיו, והוא צחק בקול גדול "וואו!" אמר בעודו
יורה צרור אש לכיוון מעלה. הוא חטף את אגרטל הפרחים שהונחו
בשלווה על שולחננו ובלי רחם, ירק אש ששרפה את הפרחים כליל
"כוח!" צרח בקולו שהפך לצרוד. והוא קם בגסות מהשולחן והעיף את
כיסאו אחורנית לעבר האנשים המבוהלים "ל... לאן אתה הולך?"
מלמלתי לעברו והוא התחיל מהלך בצעדי ענק ושורף את כל שנקרה
בדרכו- פח פלסטיק, ילד קטן, חנות גלידרייה ואני אחריו מהסס,
צועק שיחדל, וכל האנשים צורחים ובורחים לצדדים, ממש כמו סרט
אימה ואחרי שעשה סיבוב בכל הקניון ושרף כל דבר אפשרי כמעט, חזר
חזרה לבית הקפה, ובלי היסוס אחז במלצרית המכוערת ושרף את כל
כולה כשהיא מנסה להתנגד עם קולה העכברי והצייצני. לפתע הגיחה
המשטרה מאחור ותפסה את גני חזק "אתה עצור בשם החוק!" צעקו
עליו, והוא בהרף עין, השתמט מאחיזתם, הצמיח גלימה ענקית בצבע
ארגמן נוצץ והתחיל להתאדות כלפי מטה כשהוא יורק שארית אש ועשן
וצורח לעברי "אולי את הטסט הבא תעבור!"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
התשמע קולי?


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/9/01 12:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה פאר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה