|
אני מתבוננת, קוראת אותך
דרך כתיבתך
ואת כתיבתך דרכך
חדה וקורעת ומשסה בעולם
אמיתותייך
של מחלות שפירות
ואהבה שאת צורכת
בשפן הנסיון
ואת אולי
חכמה יותר
סקפטית
והפקטים שם עדיין
מאחורי הארון
בוגרת ויודעת טיפה
אבל עודך עייפה
עייפה יותר
רק יודעת יותר טוב
איך להסתיר. |
|
|
אני עומד מול
הקיר ושואל את
עצמי, בשביל
זה?! בשביל זה
לבכות?
זה כל כך ריגש
אותי עד שהתחלתי
בעצמי לבכות, לא
כי זה ריגש
אותי, כי יצאתי
אדיוט.
יוסי עמוס חזה
מהרהר מול הכותל
על מותו של מוטה
גור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.