בוב פאקס / הדיו |
ומקבע כל מילה
והאושר מתעופף ולתפוס מן האוויר אותו צריך,
ולקבע במסמר.
בעוד העצב מתענג לגשמותו החדשה
האושר מתחוור, ונעלם.
ארצה לומר:
הדיו נשפך על הדף בעצב לא עוד,
מובל לאט עם האף בזהירות אל האושר
בצעדים קטנים.
טיפה אחת ועוד אחת.
אכתוב:
קפה אצל יעל בערב אחרי הלימודים.
מסמר. מסמר.
כך לא יברח.
ישאר עם הדף,
לא יחוויר, לא יעלם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|