ביום ההוא פרקנו את המילים
לקרעים,
הסרנו מעליהן כוחן כמו את שמשון משערותיו,
אתה זוכר,
בים בחול הלח מתגלגלים
בשתיקות,
שקיעה חמה עוטפת האופק
מעולם לא נראה קרוב יותר,
אלף תשע-מאות תשעים,
אתה נועץ בי
חיים,
כשאני נוגעת
משהו זוחל לך מתחת לעור-
אתה אומר,
הים שר שירים,
נסוג ושב ואני
עולה על גדותיי,
ובגאות הזו-
רק להשאר כך עד אינסופ,
העוצמות הכמוסות שלך
נובעות מהעיניים כאילו לא שמעו מעודן
על נחלי איתן.
ישנה תקופה קצרה
בים,
בין סוף יוני לספטמבר,
בה בערבים,
עדיין חם.