האדמה רעבה
צועקת לעזרה
מנגינה עצובה
מתנגנת באורווה
הזמן האבוד שלי נמחק לאט ברוח
שמחייכת לשלום

רעש חרישי לאזניי מסתנן
כמו שיר של בוב דילן
ובכל לילה אני תולש חתיכה נוספת מהלב
אבל בבוקר הוא פועם
יש משהו קר במקרר

ולצילו של ליל ירח יש גלים
והשמיים שלי כבר מזמן דלוקים
מדבר העצב הגדול בודד
אבל הלילה אני לא מפחד

המקום המיוחד שלך עוטף אותי כמו מתנה עם סרט
והעיניים מחייכות תמיד
כמו בארץ אחרת, אחותי

את לא זוכרת את הכל
את עוד זוכרת את הכל
את לא יודעת את הכל
את כבר שוכחת את הכל