|
האדמה רעבה
צועקת לעזרה
מנגינה עצובה
מתנגנת באורווה
הזמן האבוד שלי נמחק לאט ברוח
שמחייכת לשלום
רעש חרישי לאזניי מסתנן
כמו שיר של בוב דילן
ובכל לילה אני תולש חתיכה נוספת מהלב
אבל בבוקר הוא פועם
יש משהו קר במקרר
ולצילו של ליל ירח יש גלים
והשמיים שלי כבר מזמן דלוקים
מדבר העצב הגדול בודד
אבל הלילה אני לא מפחד
המקום המיוחד שלך עוטף אותי כמו מתנה עם סרט
והעיניים מחייכות תמיד
כמו בארץ אחרת, אחותי
את לא זוכרת את הכל
את עוד זוכרת את הכל
את לא יודעת את הכל
את כבר שוכחת את הכל |
|
|
ואז באים לי
ילדים ומחלקים
לי ציונים...
לאן הגענו? אני,
שהמצאתי את
הקמפיינים הכי
גדולים בתבל:
התנ"ך, מעמד
הר-סיני, הנצרות
ובודהה. באים
אלי ילדים
ואומרים לי שאני
בסדר.
איפה המיליון
דולר שהבטיחו
לי? איפה
הקוסיות
הבלונדיניות עם
החזה הגדול?
הקופירייטר של
אלוהים ממורמר
(ומיכלי לא
בלונדינית, אז
זה לא נחשב) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.