ב. רוית / חרטה |
אחרי שגנבו לה את כל החלומות
נושמת לאט פיסת אויר אחרונה
של עולם שקרי שתמיד ישאר
הוא מביט בה צונחת לאט אל המוות
ומחייך חיוך מלאכי
כמו שתמיד ידע לחייך כשהייתה לבד
ועכשיו
אחרי שרוקן ממנה כל פיסת אופטימיות
הוא אוהב את זה
לראות אותה מתה
עוברת לעולם האמת הנצחי שלו
עוזבת חיים
החיים אף פעם לא התאימו לה
תמיד אמר:
הוא עם החיוך המלאכי שלו...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|