|
בעודי סוחב עוד לבנת סתת טהור
ונפשי פצועה מעייפות ושגרה
אני מעביר את כובד משקלי
לתשוקה לשקיקה ולחודש אוגוסט
בסוף יום העבודה האחרון
עת יעמדו בתור ערב רב של פועלים
בסרבל כחול
ישלם המזכיר הכללי את משכורתי
ואבוא לאסוף אותך בחודש אוגוסט
אין לה תשוקתי מלבד לשכב
על הדשא
שקיטת יום קיץ
כפתורי חולצתך הלבנה שיפרמו אט אט
עד יגיחו שדייך החוצה
כמו לבשר את השלווה שתזרח עלינו |
|
|
זה התחיל כבר
בגיל חמש. ממש
בהתחלה, עם
הפרסומת הראשונה
שלי לקונדומים.
כבר אז הבחנתי
בשינוי במדיניות
של סוכנות. אני
זוכרת איך צעקתי
על הסוכן שלי,
על למה הוא מביא
לסוכנות ילדות
קטנות שלא
מוכנות לעולם
הזוהר התככני.
וצדקתי. אפילו
אמא שלי אמרה.
דוגמנית בפרץ
נוסטלגיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.