דם כאב ופרץ דמעות
והחושך יורד ומגיע.
עוד שם במסגרת
אותנו עד נצח ירדוף.
ומבין השורות משתקפים הפנים,
פני נער תמים
והנער יאמר רק מילה: "למה?"
למה לא למדנו,
למה עליו לא שמרנו?
והוא לא ידע
כי מתוך הדממה קולו לא נשמע.
והוא אינו האחרון,
התור אחריו אינסופי משתרך.
אחרים ממתינים ליומם,
מאגר דמעותינו לא תם.
ואולי, אולי לא יתם לעולם.
למה חטאו אחרים לפנינו
ואנו הולכים בדרכם?
למה? למה? למה??? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.