תארו לכם להיות ילד קטן, ילד שרק נולד לא מבין מעצמו כלום.
לחזור מבית הספר שכולם צוחקים עלייך, לבית...
לבית שאמור להיות בשבילך תמיד, בית שאמורים להיות בו אימא ואבא
שדואגים לכם תמיד...
אבל לא...
אתם חוזרים לבית שבו מקללים אותכם, צורחים עליכם...
כל היום רק צורחים ומתחננים ליום שרק תמות, כל היום לשמוע
הלוואי שתמות כבר, לחזור הביתה לזוג הורים שלא עובדים, בשביל
שלא יצטרכו לפרנס אותך חס וחלילה. יושבים בבית מגרבצים כל
היום, רבים וצורחים, צורחים סתם כי משעמם להם... צורחים סתם כי
חרא להם, צורחים עליך, צורחים שאתה חי, מוציאים את כל התסכול
עליך, וככה אתה חי כל יום ויום וסופג, וככה אתה עובר את גיל
ההתבגרות וככה אתה עובר את הכל. אתה נהפך לבנאדם סגור ששונא את
עצמו כי שונאים אותך, אז איך אפשר לאהוב את עצמך, כמה שאתה
מנסה אתה תמיד חוזר לחרא, תמיד חוזר ל'תמות תתאבד יא אפס, יא
שמן מכוער', תמיד לאותו הדבר.
דמיינו שאתם בני 12 ככה כולכם רועדים ואז ההורים מצאו מין דרך
טובה להיפטר ממכם ומנסים לאשפז אותכם בבית חולים לחולי נפש ואז
בדרך נס אתה ניצל, אולי בכל זאת האל שמע את התפילה.
תארו לכם בגיל 12 להיות לבד, אין מי שיבשל, אין מי שידאג רק
קללות של מוות כל היום, לחשוב שאתה אפס מכוער שמן שלעולם לא
יצליח בכלום, כי זה מה שאתה שומע כל היום, אז למה שתחשוב
אחרת?
כולם מנצלים אותך, כולם מקללים אותך, כולם תופסים ממך אפס אחד
גדול והכי חשוב מאחלים לך מוות מפרך כמה שיותר מהר!
תארו לכם להתחיל לעבוד, כי אין לך מה לאכול בבית ואם אתה רק
נוגע אומרים לך לא לגעת כי זה שייך להם, תארו לכם שאתם חולים
מתים בבית ומתים לישון, יש לכם זוג הורים שצורחים עליך, כי
אוהבים לראות אותך סובל... תארו לכם מה זה לנסות לישון בבית
שבו לא נותנים לך את האפשרות הזאת...
תנסו לתאר מה זה להיות בתוך בית שלמדת ששינה של שעתיים בלילה
יכולה להחזיק אותך חי...
תנסו מה זה לעבוד כל הזמן מגיל 14 ולנסות לשכוח, תנסו לגדול
להגיע לגיל 17, לצאת למסיבות, לחשוב שאתה אפס כמובן שמן מכוער
שלעולם לא יצליח ולצאת עם אנשים כאלה שעדיין חושבים שאתה ככה,
תנסו לתאר מה זה שאתה שומע כל היום 'יא מסריח יא מכוער יא אפס
מי ירצה אותך בכלל', מגיל קטן מאוד ולחשוב 'כן כן אותי יאהבו',
תנסו לתאר מה זה להיעלם לכמה ימים בלי טלפון ששואלים מה איתך?
הכל בסדר ? צריך עזרה?
תנסו לתאר מה זה להסתובב ברחובות, כי אתה לא מסוגל יותר לסבול
אותם, תנסו מה זה שיש לך מין מקום מפלט אצל בנאדם שעזר לך פה
ושם עם כסף ואז הבנאדם פשוט מת לך מול העיניים...
תנסו לתאר איך זה לנסות לבנות לבד ואז למצוא את עצמך לבד פשוט
לבד, שותה לוקח סמים מנסה לשכוח אבל כלום לא עוזר אתה תמיד
תשנא את עצמך תמיד לא משנה מה תמיד תשנא את עצמך,
כי זה מה שאתה שומע מגיל צעיר,
תנסו להתגייס לצבא שאין לכם אפשרות לעבוד ואין עזרה ואין
כלום,
תנסו להשתחרר ולהיות בבית כזה שממשיך לקלל ממשיך להתעלל ולהגיע
לגיל 21 ועדיין לשנוא את עצמך?
ורק בקשה אחת יש להם אליי...
תתאבדי...
למה אני לא עושה את זה...
לא יודעת...
אני שונאת אותכם ומקווה שתסבלו ותענשו על הסבל שגרמתם לי כל
החיים
אימא אבא היקרים...