היא נתנה לה הכול - אפשר להגיד שמכרה את נשמתה לשטן. ואני,
השטן בכבודי ובעצמי, לקחתי. אפשר לומר שמצבה הנפשי המדורדר
ומנת הטיפה המרה - היין, אותו היא גומעת בכל יום - נזקפים
לזכותי. אני היא העבר שלה, אני הבחורה שאהבה אותה ובערך למחרת,
בעודי לבושה בשמלת הכלה שהיא תפרה לי, נטשתי.

זה היה מקום יפה, הצריף בו גרנו, ממנו ראינו את הים, בו לבשתי
שמלות שני מפוארות, שותה בכוס אזמרגד את דמה. היא היתה קונה לי
שעשועים ודימוי עצמי גבוה, וכך מיום ליום הפכתי יפה יותר ויותר
ממחמאותיה ומבטה החודר.

בהתחלה הייתי שוכבת איתה, עושה בה מעשים פושעים להנאתה...
הייתי נוגעת בה במקומות שרק יצור בעל מוח מעוות ידע למצוא.
זה קנה אותה ואני קיבלתי אותה לפני שהמספר 24 ברולטה נעצר.

יש עולם קטן אחד שנמצא באחד מתאי מוחי, רק עיניים יפות ידעו
למצוא אותו... והיו לה עיניים יפות, גדולות... עיני תינוק שרק
גילה את האצבע במקום הגומי המחורבן שאמא דוחפת לו בכל יום.

בשר, אכילת בשר, וכדאי שיהיה כשר!

אז ככה זה, היא הלכה לחפש לה גבר! גבר עם כל הנתונים, אני
מדברת על הנתונים הנשיים!
מגוחכת הא?
ממש לא... פחדנית!
ילדה רעה מבית טוב, מה שמחזיר אותה לשורשים - ילדה טובה - ילדה
של "אמא ואבא יתאכזבו"!

עכשיו, כשאין לה יותר דם, היא משחקת באוויר, שואפת ומוציאה לכל
עבר. בכל יום היא מוצאת לה שק אגרוף אנושי אחר ושופכת בו את
תסכוליה. בחיי שהיא היתה משוגעת, בעצם עודנה משוגעת, פסיכופטית
מזדיינת!

היא מבקרת אותי לפחות פעם בשבוע במוסד הפאקינג מסריח הזה.
מחייכת חיוך אצילי, לבושה בחליפת המעצבים המסוגננת להפליא שלה.
כמו תמיד, אחייך אליה בחזרה ואשאל אותה בעיניים בורקות "לא
הספיק לך המכות שקיבלת בפעם שעברה שהיית פה?!"

לא אפסיק לנסות לקחת את דמה, בכל דרך אפשרית, אני רוצה אותה
אצלי בפנים! רק שלי...

על החתום:

                              "באהבה אייסר אותך"