לעיתים, אינני מבין מה קורה מסביב.
אך אין זה חשוב... במיוחד באביב.
לכשמגיע הסימן לגדול וללבלב,
הכול לפתע נראה באור כה מלבב.

אך בשאר הזמן אני נשאר מבולבל,
ותוהה על עתיד בו אינני מוגבל.
הרי בשארית השנה אני לנצח עסוק,
ובעת האביב נותרתי שחוק...

כיצד זה ולמה מתעתע בי העולם?
הנה בא אביב לחלוני, וכשפתחתיו - נעלם.
וכך בשאר ימות השנה
אני תוהה על אובדן אותה העונה.

ורק עתה אני מתחיל להבין ולקלוט
שאת זרעי הטבע לא שואלים שאלות.
ואילו מה ששתלתי אני ביזע ודמעה,
לא פורח באביב - האביב שלי לא בא.