דרור שושן / עד בואך |
גרגרים בידיי אל שפתייך
שתנשפי
את מאוויי אספתי
מחלפות בראשי אל ידייך
שתגזרי
ובחזרי כעיוור על פתחייך
לא הסיטני מספר על דלתך
לא הפריעוני אלפי מחזרייך
באתי אלי, אל ביתי
לחדרך
את כעסיי תליתי
שק ועוד שק לאגרופייך
שתהלמי
ואת חולשתי זעקתי
בראש חוצות העולם, אל אוזנייך
שתאטמי
ובעומדי למול דלת נפתחת
ובאוחזי כנרדף מזבחך
לא המילה חולשותיי מפלחת
אין היא פוצעת כמו שתיקתך
את אהבתי חפנתי, גרגרים
אשמרנה איתי עד בואך
עד בואי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|