לפעמים את מרגישה קצת פחות מ
מה שהיית
וקצת יותר ממה ש
את פוחדת להיות
.
לפעמים זה לא שאין טוב זה ש
אין רע
ואז הולכים לטייל ויוצרים לנו שביל ש
עושה קצת עצוב
עם פטריות רעילות בצבעים דוחים של ירוק וחום
ופרצוף מכשפה מעוטר ב
אף גדול ומכוער
כמעט כמוך
.
תירקי הצידה אולי תפגעי באיזה
זבוב
שיחזיר לך על היריקה בטווח פגיעה מושלם
ישר על השיער
ואז תצטרכי ללכת להסתפר ו
תאבדי עוד חלק מעצמך
אוי כמה חבל
.
תקומי בבוקר ותגלי איך כולם מאושרים ו
זרקו אותך לצד ו
נטשו אותך
ואת כמו תמיד תפנקי את עצמך ברחמים ובמחשבות ש
הם לא אוהבים אותך
והם גם בכלל לא אהבו
רק הסתפקו במה שהיה בסביבה ו
לא רצו לפגוע, אז העדיפו פשוט לחייך ו
לנפנף אותך ב
בוא הזמן
.
תדלגי לעברו עם חיוך קורן בתקווה ש
נשאר שם משהו
ואולי עכשיו הוא יקבל אותך חזרה בזרועות פתוחות ו
תהיו מאושרים לנצח
אבל תגלי ש
הכול היה רק הזיה זמנית ש
התפוצצה עם החום של השמש ו
הקיץ המעיק הזה ש
מחזיר לך תמונות ישנות שעוד לא דהו
.
ועכשיו את רוצה לצלול עמוק עמוק למים כי
שם את קלה כמו שתמיד רצית להיות ו
כמעט כמעט שקופה כמו
שקית ניילון
ואת יכולה לרחף על המים ולשחק עם עצמך עד ש
את כולך מתמלאת מים ו
כבר קצת קשה לצוף, אז את גוררת את עצמך ל
חבורת ילדים שובבים ש
קושרים אותך עם המים בתוכך ו
זורקים אותך גבוה באוויר וצוחקים כש
את מתפוצצת
.
וכל זה לא אמיתי, אל תשכחי ש
זה רק בראש שלך ו
עוד מעט הכול יהיה טיפה יותר מוחשי ו
את כבר לא תסתכלי על הכול מלמעלה ותחשבי כמה
כולם טיפשים ו
לא אוהבים אותך ו
את לא אוהבת אותם או
לפחות לא היית רוצה לאהוב כי
מאוד קשה פה כל הלבד הזה
.
היית רוצה קצת לבד אבל רק
קצת
כי מאוד קשה לך לבד כש
אין על מי לבכות או
את מי לחבק
אז תדמייני לך קצת שיש מישהו שרודף אחרייך כש
את בורחת מעצמך ו
נותן לך בלון אדום וגדול ש
מפריח אותך לאן שתרצי מתי ש
רק תרצי
.
מאוד קשה פה לנשום את הכול ביחד
.
דהלהחרא.