לנח יש כישרון מיוחד. חלק  היו קוראים לזה מתת, עילוי, יכולות
מופלאה ואחרים היו אומרים שזהו סיוט מתמשך. נח עדיין לא החליט
באיזה חלק הוא נמצא. הכשרון של נח היה לראות אנשים מתים כלומר
לראות ולתאר בפרוטרוט כיצד אנשים ייסימו את חייהם כי סתם לראות
אנשים מתים זה לא חוכמה גדולה. נח היה מביט על אדם מתרכז במשך
כמה שניות ורואה את השניות האחרונות של אותו האדם. היה קשה
מאוד לבדוק האם וכיצד נבואות אלו יתממשו אבל נח החליט שאם הוא
כבר זכה בכישרון הזה הוא יינצל אותו כמו שצריך. נח פתח משרד,
החלק הקשה היה למצוא שם מתאים לבסוף הוא בחר ב "נח מכבים/מתאר
מיתות" מה שהקשה מאוד על הפירסום ברדיו כי תיאור מיתות ותיאור
מיטות נשמע בדיוק אותו הדבר אם כי לאפשרות השנייה אין משמעות
בכלל, לפחות לא משמעות שתעניין מישהו. כבר מההתחלה נח הושמץ
בכל כלי התקשורת ע"י כל מי  שהיו לו כמה שניות מיסטיקה למלא
בתוכנית. קראו לו "מגדת עתידות","נביא
שקר","בטלן-שקרן-רמאי-גנב", "מוליך שולל אנשים תמימים", "איש
קטן בעל מוח חולני ומעוות" ואפילו הוציאו עליו איזה פולסא
דנורא או שתיים. לנח זה לא הפריע במיוחד כי הדברים האלה נתנו
לו פירסום והעסק התחיל לשגשג, למרות שרוב האנשים התייחסו לזה
כבדיחה והיו מביאים תמונות של החמות או סתם אנשים שנואים עליהם
במיוחד. הבעייה הקשה שעמדה בפני נח היא חוסר האמינות הרב ששרר
מסביב לעסק. בסך הכל זהו עניין די קשה להוכיח הוא לא היה יכול
למשל, להביא אנשים שיגידו משהו כמו: 'נח סיפר לי איך אני אמות
ובאמת אחרי 12 שנה מתתי בדיוק באותה הצורה.' או 'נפגעתי בתאונת
דרכים ונהרגתי במקום בדיוק כמו שנח אמר' או אפילו 'נח הבטיח לי
מוות נינוח במיטה וזה בדיוק מה שקרה.' אבל בדיוק כמו שקמו לו
שונאים רבים כך גם החלו להופיע יותר ויותר מעריצים ואפילו
הוקמה כת קטנה שהחלה משתרכת אחריו כשהיה יוצא למסעות תיאור בכל
רחבי העולם. סביר להניח שגם נח היה מתקשה להאמין  באמיתות
כשרונו המיוחד אילולא מקרה שקרה לו כשהיה קטן, מקרה שצרב בו
חותם עמוק וכואב. כשנח היה בן  12 הוא יישב בבית סבו לארוחת
שבת מסורתית ומסיבה כלשהי הוא לא יכל להסיר את עיניו מסבו
הזקן. לאחר מספר דקות של בהיה הוא ראה את מסיבת הבר מצווה שלו
באותה מסיבה סביו חטף התקף לב ומת במקום לאחר כשנה הכל התקיים
בדיוק לפי החיזוין. נח לא הפסיק לבכות במשך תקופה ארוכה, אכל
הוא לא סיפר לאף אחד על המקרה. נח בוכה עד היום, עמוק בפנים.
למען האמת הסיבה העיקרית מאחורי הצגת כישרונו לציבור הרחב היה
הרצון שלו לאפשר לאנשים להתכונן כמו שצריך למוות, לעשות את כל
מה שלא הספיקו לעשות וגם לעזור קצת לבני המשפחה. הוא לא ראה
במשך כל חייו מחזה קשה יותר מהמוות בבר-מצווה והוא ראה תאונות
דרכים, נפילות, התאבדויות, רציחות ועוד דברים שונים ומשונים אך
באף אחת מהמיתות האלה הוא לא ראה כאב גדול כל כך כמו זה שמלווה
אותו כל חייו. נח הזדקן והוא החליט שהגיע הזמן להתעמת עם הדבר
שממנו ברח כל חייו. נח החליט שהגיע הזמן לראות את מותו שלו,
עצמו. הוא עצם את עיניו והתרכז אבל כל מה שיכל לראות היה את
החוש ך השחור שמשתרר כשעוצמים עינים. הוא ראה רק חושך וחושך
וחושך...