תמר ילי / חריכה |
לא
לא!
אל תגעי
וידי מושטת לתפוס
את הברק
אלפי הדים סובבים
אותי קולותיהם מתגלגלים
והרעמים נשברים
ההיסוס קצר
אני קמה מפויחת
זה מתחיל שוב והאיש
מצידה האחר
של סופת הברקים קולו קר
שם שקט אפור
הוא מטיח בי מראה שנשברת
דם זולג מאפי
עשן עולה ממני
הוא אומר את אשה מסוכנת
הנתיכים שלך נופלים כל
הזמן.
אני מכשפת אותו לראותי
זקופה
ניסיתי להגיע רציתי
לא לשרוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|