לונה לקד / שירה במדבר |
שירה במדבר;
גרגירי החול באו עליי
לכלותי,
ואני ניערתי אותם
והמשכתי.
הרוח שרקה בפניי,
מנסה לדכא את
מלותיי,
אך לא יכלה לי.
השמש צרבה את עורי
ולא נמצא עלה להצל,
אז עצמתי עיניים
וחיכיתי.
בלילה חדר הקור לעצמותיי
ומילותיי חדלו מלהיות;
עמדתי מול המרחב
ורציתי ליפול.
רק עצרו בעדי שרידי דימויים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|