|
ביומיום אני רואה אותך זורקת שורות חכמות מלשונך
כותבת בלהט על כל מה שרע בעולמך
רוטנת, בוכה וכועסת על הבדידות
מסתכלת במראה לא מרוצה מהדמות.
את היית והינך אומללה
ונפשך לא יודעת מנוח
את בוכה בלילות וצועקת על מה
על מה שיכל להיות
ובסוף העולם
בנקודה שוממה
נתגלה אליי המלאך
הוא ניגש ברכות והראה לי את מה
את מה שלא יכולתי מעולם לנחש
הוא הראה לי את כל הכיעור בנפשך
הוא הראה לי שאת כמו כולם
דואגת יותר שיהיה ויהיה
ולא תישארי יתומה
מוכרת בסוף את כל עקרונות
כדי להיות מחוברת
מחוברת לכולם משקרת לעצמך
שזהו מקומך. |
|
|
דוקטור, כואב לי
כשאני עושה
ככה!
קומיצה מקפל את
הרגל מעל לעורף
ומעביר את שתי
ידיו מעבר
לשכמות
המנוגדות, ואז
נעמד על אפו
ומסובב עם הרגל
השניה את הכיסא
באויר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.