איזה פרא-אדם שעיר,
קטן, נמוך, כה זעיר;
ידיו גסות, לא מעובדות,
עוסקות במלאכות לא מכובדות.

אצבעות לו מכוסות יבלות,
רגליו הצולעות מלאות חבלות.
עורו מצולק, גופו שרירי,
אך זהו האדם נותר ערירי.

פיו הקמוץ, עטור הזיפים,
מדבר רבות על הימים היפים.
עורו השחור והמסוקס,
רק מבליט יותר את אופיו המשוקץ.

עיניו השחורות צלקות מסתירות,
הדים לילדות מרובת אסונות;
גבות עבותות מצלות על חטאיו הרבים -
על חיים ארוכים מרובי ניגודים.