ברק - מלל, שירה, תיפוף אומנותי בהתחלה.
עומר - לחן, שירה, קולות רקע.

היו היה
לא מזמן
בכפר נטוש
אי שם

בית ריק
עשוי כולו מעץ
ולידו היה
ארמון מפואר

אז אני והוא (אני והוא)
השתלטו (השתלטו)
על הכפר (על הכפר)

שרפו את הכל
חוץ מהבית הריק
שהיה עשוי כולו מעץ
כי אותו-אי אפשר לשרוף

ואז פתאום
ירו עלינו חץ   (איייה)
זה היה שוקי
האביר עם המוצץ   (וווואאאההה)
תינוק בכיין
שעוד לא מבייץ   (פק פק פקההה)

בראש השנה
היה לו בר מצווה
האכילו אותו קציצות
והספתות נתנו לו זפטות

אז הוא התעצבן
והלך להיות אביר
אחח, איזה סיפור אדיר
שמספרים אותו עד היום באבו-כביר
למתים לפני השינה (שינה עמוקה)

ואז אני והוא (אני והוא)
שרפו   (שרפו)
גם אותו  (גם אותו)
את האביר עם המוצץ
כי הוא לא בית מעץ
וגם כי הוא לא מבייץ
כי קשרו לו את החצוצרות
ובמקום חיברו לו טובות
אבל זה לא יעזור לו
כי הוא כבר נשרף
על ידי אני והוא

-שרוף עלינו!
-כמו כל מי ששומע את השירים המגניבים שלנו... השנונים,
המצחיקים...
-המבדרים, האדירים, הלהיטים
-פשוט, אפשר ללכת לשמוע אותנו במקום ללכת לבית ספר זה... אני
חושב שזה שקול
-עדיף!
-ילדים מסר חינוכי! תשמעו שירים של אני והוא!
תשכילו קצת! מה זה פה? בית ספר... מה אתם לומדים שם?
-איפה תשמעו סיפור על אביר עם מוצץ?
-זהו!
-בבית ספר לא תשמעו את זה!

טובות- הכוונה לכלי הנגינה טובה ברבים. ולא טובות הנאה
וכאלה.אלא הכלי נגינה.