גם על סולם יעקב יוסף היה עולה
ואני צאצא.
לא יותר מאחד בשושלת מטומטמים שמביישים את המקור
אבטיפוס שמתפורר לגלגלי שיניים חסרי יכולת
מכונה משומנת בחסות איקאה
שמישהו ירכיב אותנו

אני ואתם
אז ועכשיו
דם הוא דם
דבש הוא חלב
היום הוא היום
החלב עם הדם מעורב
הדבש מקולקל והצום
הוא אינו המקור לרעב

סולמות הם נחשים ואני יורד ועולה
הנחשים הם החברה החולמת.
ואני מביט ימינה, שמאלה לפני שחוצה את הכביש
ולא מפחד ממכוניות אלא משרצי הארץ
אנשים של פיתוי ועורמה
שיכותתו ארבעת רגליהם

אני ואתם
אז ועכשיו
דם הוא דם
דבש הוא חלב
מחר כאתמול
כותונתו אדומה, אלומות הם אחיו
אלומת הזרקור על עוד עם של טיפשים
מוטל על חורבותיו

אדם בין חיות אני, דמות שכמותי מחפש
אבי החכמה, עודני תמים.
ונחשים ונשים, תפוחים ואלים מקיפים אותי וגורמים לי להבין
אין יותר דמיון, מחפש את יכולת הגלגל להניע
טוחן את לחמי, ונושא את עול החברה עלי
שמישהו ישיג לי תבונה

אני ואתם
אז ועכשיו
דם הוא דם
דבש הוא חלב
אות קין, עוד הבל
יעקב הוא עשיו
גולית הוא הדוד של היום
גיבור בין אחיו.

התפוח לא נופל רחוק מהעץ
ואני טיפה של רסק
המתיקות שלנו, היא של ריקבון ושל תסיסה
שכרון שפעם היה צלול ותסס בגלל
תאווה, תועבה, תיעוב, אהבת שקר, רעב למרמה
קינתי עליכם בוכייה.

אני ואתם
אז ועכשיו
דם הוא דם
דבש הוא חלב
מקוננים כל העם
על עתיד נכזב
על הווה שחיים בעשן
על עבר נאהב.