אוראל רוזן / עיתים |
עטוף בפרווה רכה
לניקוי רגליים, בכניסה
לבקתת עץ
עירונית.
לעיתים אני זאב בודד
בעמק האיילות
הנודדות
שמחפש טרף קל
אך צימחוני.
ולפעמים
מעת לעת
אני אדם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|