שוב ידיך מתקנות את מנוחתי
נחות בשקערוריות מתני
תזוזה קלה בצווארי ואני מושלמת
יודעת לשקוע
אל מקום שקוראים לו פנימה.
שם אני מרגישה אותך,
במקום הזה שלמד אותך.

אתה חושב שזו הדרך
להיות עצמי?
אתה רק מראה לי
דרכים חדשות להרגיש
אותך.

כשאתה שרוע פרוש איברים
ורחב גוף על הרצפה אינך מתמסר
אתה נכון לתת ביקורת
ואני רק רוצה לחדור אליך מהאושר
הזה שידע אותך.

ואף על פי כן לא מתנגדת
למורה-תלמיד שלנו כמו קו
בין פראות להבנת המציאות
רצוני נותר בגבולותיו
אתה פוגש אותי עטוף
הריחוק הזה
משאיר אותי.