ענת בית / משקעים |
וג'קט ג'ינס
וחצי מטריה
נמסו לי אל תוך כפות הידיים,
קערה שבורה
על מצח.
ליטופיך לא יניבו פרי עוד
עצרתי
מהיום אהיה קפואה כמכחול יבש
נושמת כמו סבון
צעדיי יותירו עקבות בדרכי הכמהה.
אני אלך לצד כלובי ענק
מלאים בציפורים קטנות ושחורות
נאבקות או משלימות עם גורלן,
ואצחק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|