ילדה קטנה
עם תלתלי זהב
שמחה וצוחקת
מחייכת אל העולם
אוהבת את כולם
וכולם אהבו אותה
נחרטה לי בראש
כזיכרון מתוק

היום
מסתכלת על הצל של אותה תמונה.
הפסקת לצחוק
רק ציניות,
מנסה להעלם
להמחק מהעולם הזה
אוכלת את עצמה
מורידה את עצמה
נופלת
עמוק
עמוק
למטה,
מנסה לעזור
באמת שרוצה
להתקרב
להקשיב
אבל אלי, את לא מדברת.

מנסה להבין
איפה אותו חיוך שובב שזכרתי
איפה אותו מבט ילדותי
איפה שמחת החיים
לאן הכל נעלם?!
את
כבר לא ילדה
כבר לא שמחה
כבר לא שם.