[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








פעם במדבר נסענו מספר טנקים ביישור קו לעבר המטרה ואחד מהם
השתרך מאחור. כאשר ניתנה הוראת ההסתערות אותו טנק היה, גוש
מתכת אפורה, בדיוק מתחת לגבעה קטנה מאחורי טנק אחר, בו לא
הבחין. אש נורתה ומדוחה אחת של זרחן פגעה במקום באויבים
באוהבים והתנפצה על הפלדה ועל גופו של מפקד הטנק. מיד החל
החומר הירוק לכרסם דרך בגדיו ולפני שכלל היה ניתן לעשות משהו
כבר נבר בבשרו מותיר אחריו צרחות ואנקות מוות וריח של ברזל
ובשר שרוף. החובש שרץ לעזרתו בלב יום קרב החל לבצע בו גשגש -
גירוד שטיפה, גירוד שטיפה. הוא החל חותך בבשר החי מנקה את אבקת
הזרחן ואז שוטף, ככה בלי הרדמה. בכל מקרה הכאב עלה על כל תרופה
שהמציאו. והוא מגרד ושוטף מגרד ושוטף מסיר מעל לאדם פרקדן שכבה
של עור ועצבים ושרירים וחדוות חיים. שכבה אחר שכבה. והחושך ירד
ובים של שחור היה ניתן לראות בבירור את גופו משורטט בירוק
זרחני ועל פניו ארשת וויתור. הספיק לו והוא בכה וגם אנחנו, עד
היום. כל יום.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נשים הן כמו
פחיות קולה, אם
פותחים אותן, אי
אפשר כבר לסגור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/8/05 9:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אייל לב-מלאך

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה