יובל גלעד / רץ |
הוא לא היה צריך דבר,
הוא רץ אל החופש
אל המנוחה הנצחית.
הוא לא ידע לאן הוא הולך
לא הייתה לו מטרה.
הוא לא שתה
הוא לא אכל,
הוא רק רצה לנוח.
זכרונותיו הדהדו בין שמים לארץ
בין חול לסלע,
בין עלים לפרחים
הוא רצה לדעת,
הוא רצה להבין.
הוא רצה שיסבירו לו
הוא רצה שיאמרו לו מי הוא
מה יש ומה אין,
מה אסור ומה מותר,
ולמה הוא כאן.
ושכח, שכח הכל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|