לו רק אמרתי לה כן
לא הייתי מכיר נשים אחרות
ציפורניהן פוערות קעריות בכתלים.
אילו אמרתי לה כן
היתה לי גם מכונת כביסה
וגם מכונת יבוש
ושני מחסנים וקירות צהובים
הערב היה בא לבקר אותי בקרקורי עורבים.
אם הייתי אומר לה כן,
בעל הבית היה לוחץ את ידי ואומר
אכן בחירה משובחה,
הרי לך סט מפתחות ספייר
ואמה האלמנה הייתה באה במטפחת חדשה ואומרת אף היא הן.
אבל לא אמרתי לה כן.
בסופו של דבר שתקתי קמתי הלכתי שחצן ושכחתי.
ועכשיו בחלון קולות ילדים לא-לי ועל הקירות הצהובים
תמונות ארמונות.
אני שומע את הנשים האחרות בדמיוני,
יבבותיהן הלוך ויבוב, יבוב וחזור,
אני שב אל דירתי שבקומה העליונה, מדרגות מאה,
אני מדליק אורותי ופושט עורותי,
ונפשק על הספה הדהויה ונרדם.
אמסטרדם, אוגוסט 2008 |