לכשיתקינו ריצפת
עץ
בבית

בצבע דבש מהגוני מיער
לכשיתקינו היא תקנה וילונות אפורים
כמו הצבע
ביום סגריר
שהוא אוהב

בו הרוח קרירה עולה
מהים קצת חלוד עם ענן לבנבן לו מצבע האור לכשיתקינו

ותפרח
עוד שושנת דון ג'ואן בגינה
ותבצור לו כפרי
והוא ירעם הרי זה מוגן
והיא לו אפיים תשיב אין אנו אח ואחות
והכל פרט לרעות יש אצלנו יש הכל לכשיתקינו

ריצפת עץ בבית היא תקנה וילונות אפורים וכסופים במידה הנכונה
ויש כבר הביאה מקל הליכה ואמרה לו
זה השקעה זה לעתיד כי יבוא

ואם לא תרביץ בהם תורה תרביץ על ראשם
מכה
כך או כך
אמרה
ויבינו


ויסקי
כדרך הכותבים היא אהבה

והיתה מנגנת לה ניגון
והעלתה נר אדום ובוער
ואוי איך בקובה שרים
ואוי איך בקובה נוסעים
ואוי איך בקובה חיים

והיא מהצד השני מול המזח
ליד עץ הבננה
ליד כנפי
תמר שלא מניב

מול תחת ובתוך הגשם הדק והחם ובוער הנר
וחמה רק לפני השקיעה
ונעלמת
מיד בסגול ואדום ואין זמן לדימדומים
של כתום וורוד לחלומות ארוכים היא כאן
ותיכף
האקווטור
אותה לים לוקח

אולי
אולי זה היה מזמן ואולי
ואולי זה לא היה
אף פעם
שרכבה על גמל
ותמר לח או יבש לה נמס בפה
נמס
והיה שם צהוב וצחיח
וכחול ומלוח מאוד מלוח

וגם הטבע חומל על ירוק ירקרק
של גינה
שושנת דון ג'ואן מלמדת ויודעת הכל
גם הטבע סגלתן והרי יש
אצלנו
הכל.